המחזה מתרחש זמן קצר לפני הקונגרס הציוני הראשון. באוגוסט 1897, למרות התנגדות אשתו ההיסטרית, ההסתייגות של אמו השטלתנית וספקותיהם של עוזרי הרצל - דוד וולפסון ונבילינסקי - מכריע ד"ר הרצל את הכף בעד עריכת הקונגרס. הרצל מוכיח שהגיונו היחיד של המנהיג הוא טירופו ודבקותו במטרה.
הההצגה השתתפה בפסטיבל ה-8 לתיאטרון אחר בעכו, שנת 1987.