אהבה שכזאת

מאת: פאבל קוהוט
תרגום: אליהו שדמי

על המחזה

פאבל קוהוט השתמש בדרך כתיבה, בה מפוצל מימד הזמן וסיפור העלילה אינו זורם באפיק מקובל: עבר, הווה ועתיד משמשים בעירבוביה. דרך כתיבה זו המקובלת על מחזאים רבים בימינו, מקורה בדרך כלל בפיצולה הסכיזופרני כמעט של תודעת האדם המודרני.
אולם במחזה זה משמש ניתוק זרם הזמן התקין, באמצעות החוקרת, כשיטה לחשוף בה את מניעיהם של הדמויות.

"הרי את משוחחת עם מחשבותי", אומר פטר ברגע מסוים לחוקרת וזו עונה לו: "יותר מאשר לכל הבריות בעולם נוהגים אנו לשקר לעצמנו".

מיהי אותוה חוקרת? האם היא קיימת במערכת המשפט, או האם היא קול המצפון והעולם הפנימי בלבד?

"אבל אני אוהבת אותו" אומרת לידה בסיומו של המחזה. אמירה פשוטה זו מאפילה על כל שאר המניעים האנושיים המעצבים את העלילה ומהווה בסיס לכל ההתרחשות.

משתתפים

 החוקרת
שרי איציק / אמירה סגל
 לידה מטיסובה
הדס הירשפלד / שלומית אבישר
 פטר פטרוס
נעם בדיחי / הארי אלנקוה
 מילן סטיבור
אורון קסטל / אנריקה לוינגר
 גב' סטיבור (האם)
לאה לוין / נחמה רייך שקד
 דר' לידה פטרוסובה
עדי פרייטג / יונת דוד
 טושק
נתי פרי / נסים בסו
 מייקה
שרון בנטמן / ריקי חתוקה
 קראל
יובל זך / דודי וולך

בימוי:    מרים לרמן-באר
מוסיקה מקורית:    איציק ינקלביץ
עיצוב תאורה:    דניה זמר
עוזר במאי:    אנריקה לוינגר
הדרכה לשונית:    לימור גרינברג
הפקה:    ליאור סידוב
תכניה:    רינה רזניק
צילום סטילס:    גיא איציק


ההצגה הועלתה בשנת 2010
Ċ
תיאטרון בימתיים,
26 באפר׳ 2010, 7:50
Ċ
תיאטרון בימתיים,
26 באפר׳ 2010, 7:49
Comments